תשובה מהירה: מבחינה רפואית פורמלית, פוסט טראומה מסווגת כהפרעה נפשית, אך חשוב להבין שהיא למעשה תגובה טבעית ונורמלית של המוח והגוף לאירועים קיצוניים ולא נורמליים. זו אינה "מחלה" במובן המסורתי, אלא מנגנון הישרדותי שלעתים נמשך מעבר לנדרש. רוב האנשים יכולים להחלים ממנה עם טיפול ותמיכה מתאימים.
בשנותיי הרבות כפסיכותרפיסטית מומחית בטיפול בטראומה, שאלה זו עולה שוב ושוב בקליניקה שלי. "האם יש לי מחלת נפש?" שואלים אותי מטופלים בעיניים מודאגות, כאשר הם מתמודדים עם תסמיני פוסט טראומה. השאלה הזו, המלווה בחשש וסטיגמה, ראויה להתייחסות מעמיקה ומכבדת.
מהי פוסט טראומה – מנקודת מבט קלינית ואנושית
פוסט טראומה, או בשמה המלא הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), היא תגובה נפשית לאירוע טראומטי קיצוני. בעבודתי הקלינית, במיוחד בהקשר הישראלי שלנו, אני נתקלת בפוסט טראומה מאירועים כמו:
- חוויות לחימה וטרור
- תאונות קשות
- אובדן פתאומי של אדם קרוב
- פגיעות מיניות ואלימות
- אסונות טבע ואירועים המוניים
אבחנה של פוסט טראומה כוללת ארבעה אשכולות של תסמינים, שאני מזהה אצל מטופליי:
- חודרנות – זיכרונות כפויים ופלשבקים המחזירים את האדם לרגע הטראומטי
- הימנעות – התרחקות ממצבים, אנשים או מקומות המזכירים את הטראומה
- שינויים שליליים במצב הרוח ובחשיבה – תפיסות עולם שהשתנו, קושי לחוות רגשות חיוביים
- עוררות יתר – מערכת עצבים שנמצאת במצב כוננות תמידי
דילמה מקצועית: הפרעה נפשית או תגובה אנושית טבעית?
בעבודתי במרכז DBTeach אני עוסקת בשאלה זו תדיר, גם בהכשרות שאני מעבירה למטפלים. התשובה, כפי שאני מסבירה למטופליי, אינה חד-משמעית.
היבטים רפואיים שאני מזהה
מחקרים מראים, וגם אני רואה בקליניקה, שפוסט טראומה:
- משפיעה על מערכת העצבים והאמיגדלה (מרכז הפחד במוח)
- משנה את האיזון ההורמונלי בגוף, במיוחד בהפרשת קורטיזול
- יוצרת שינויים מדידים בתפקוד המוח ובמערכת העצבים האוטונומית
היבטים אנושיים שחשוב לי להדגיש
יחד עם זאת, מהניסיון שלי בטיפול במאות מטופלים עם טראומה, אני יכולה להעיד ש:
- פוסט טראומה היא תגובה אנושית נורמלית לאירועים לא נורמליים
- התסמינים מהווים מנגנון הישרדותי שהתפתח כדי להגן עלינו
- הסימפטומים שאנו רואים הם ניסיון של הגוף והנפש לעבד חוויה שחורגת מגבולות היכולת שלנו
משמעות ההגדרה
השאלה האם לקרוא לפוסט טראומה "מחלת נפש" אינה סמנטית בלבד. אני רואה השלכות משמעותיות לכך בחדר הטיפולים:
היתרונות שראיתי בהכרה הרשמית
- נגישות לטיפול: מטופלים שלי מקבלים טיפול דרך קופת חולים או ביטוחים רק כשיש אבחנה
- הקלה והבנה: רבים חשים הקלה כשהם מבינים שיש שם למה שהם חווים והם אינם "משוגעים"
- זכויות והטבות: מטופלים שלי נעזרים בהכרה הרשמית לקבלת זכויות ותמיכה
- הבנה מהסביבה: האבחנה עוזרת למשפחות להבין את התגובות ולתמוך טוב יותר
החסרונות שאני עדה להם
- סטיגמה עצמית: מטופלים רבים אומרים לי – "לא רציתי להיות אדם עם מחלת נפש"
- זהות מבוססת טראומה: אני נאבקת עם מטופלים לא לראות את עצמם רק דרך עדשת ה"פגיעות"
- תחושת חוסר שליטה: המילה "מחלה" מעבירה מסר שהאדם חסר שליטה על מצבו
- החמצת ההקשר: ההגדרה הצרה מחמיצה את ההקשר החברתי והתרבותי של הטראומה
הגישה שלי בטיפול: מעבר לדיכוטומיה
בשיטת הטיפול ה-DBT שאני מתמחה בה, אני דוגלת בחשיבה דיאלקטית – היכולת להחזיק שתי אמיתות שנראות כסותרות. מתוך גישה זו, אני מציעה למטופליי:
- לראות את המורכבות: פוסט טראומה היא גם תגובה ביולוגית לדחק וגם תופעה אנושית בעלת משמעות
- להכיר ברצף התגובות: יש טווח רחב של תגובות, מתגובות דחק זמניות ועד לתסמונת מלאה
- להבין את ההקשר האישי: אצל כל אדם הטראומה מתבטאת אחרת, תלוי בגורמי סיכון וחוסן אישיים
- לראות את הפוטנציאל להחלמה: בטיפול DBT אני מדגישה את יכולת ההחלמה והשינוי
טיפול DBT לפוסט טראומה – מניסיוני הקליני
כמי שהתמחתה בטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) וטראומה, אני רואה תוצאות מרשימות ביישום הגישה לטיפול בפוסט טראומה. אני מלמדת את מטופליי:
- מיומנויות קשיבות (מיינדפולנס): להתמקד בהווה ולא להישאב לזיכרונות הטראומטיים
- ויסות רגשי: לזהות, להבין ולהתמודד עם רגשות עוצמתיים כמו אימה, אשמה ובושה
- סובלנות למצוקה: לשרוד רגעי הצפה והחמרה בלי לנקוט באסטרטגיות הרסניות
- יעילות בינאישית: לבנות מחדש יחסי אמון ומערכות תמיכה שלעתים נפגעו בעקבות הטראומה
השילוב של קבלה רדיקלית (של הכאב והתסמינים) עם עבודה אקטיבית לשינוי מאפשר תהליך החלמה משמעותי, כפי שאני עדה לו בעבודתי היומיומית.
לקראת חברה מודעת-טראומה – חזון שאני מקדמת בעבודתי
בהרצאות ובסדנאות שאני מעבירה, אני מקדמת חזון של חברה מודעת-טראומה, שבה:
- אנשי מקצוע בכל התחומים מבינים את ההשפעות של טראומה
- מערכות חינוך, בריאות ורווחה מותאמות ומגיבות באופן מיטיב לנפגעי טראומה
- אנשים מרגישים בנוח לבקש עזרה ללא בושה או סטיגמה
- קיימת הכרה בחוסן האנושי וביכולת להחלים ולצמוח מתוך הקושי
סיכום – מניסיון אישי ומקצועי
לאורך שנות עבודתי עם נפגעי טראומה, גיליתי משהו מדהים – התופעה שמכונה "צמיחה פוסט-טראומטית". אנשים שעברו את התופת ומצאו דרך לא רק לשרוד, אלא לבנות משמעות חדשה לחייהם.
ראיתי מטופלים שלאחר עבודה טיפולית משמעותית, שינו כיוון בחיים, העמיקו את הקשרים שלהם עם אחרים, וגילו בתוכם חוזקות שלא ידעו שקיימות. זה לא קורה לכולם ולא באותה עוצמה, אך הפוטנציאל קיים.
העבודה עם טראומה היא לעיתים כמו איחוי כלי שבור ביפנית (קינצוגי) – הסדקים לא נעלמים לחלוטין, אך הם נהפכים לחלק מהיופי והחוזק של הכלי. כך גם הטראומה יכולה להפוך לחלק מסיפור החיים, אך לא הסיפור כולו.
אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם תסמינים של פוסט טראומה, דעו שהדרך לריפוי אפשרית. בעזרת כלים מבוססי מחקר כמו DBT, וליווי מקצועי רגיש, אפשר לא רק להפחית סימפטומים אלא לבנות חיים מלאים ומשמעותיים.
