מעבודה על הפרעות באישיות לעבודה של בניית האישיות

השאלה המרכזית: מהות השיחה הטיפולית

מהי המהות בשיחה הטיפולית – האם אנחנו מתמקדים בניתוח השולף את הדפוסים המפריעים ומציעים אלטרנטיבה מקדמת ? האם ניתן לחולל שינוי רק מתוך הצבעה על דפוסי התנהגות מקדמים וכוחות של המטופל כדי שיוכל להשליך מתוכן גם על תכונות נוספות.

מפתולוגיה לפיתוח: שינוי פרדיגמה טיפולית

גישות טיפול רבות מתמקדות בפתולוגיה של האישיות או מדברות במונחים של עבודה על ההפרעות שיש בתפקוד האישיות. פרקטיקה שבה מוקד העבודה הוא פיתוח האישיות דרך כוחות האדם היא נקודה ששווה לעצור ולבחון את תוצאותיה

התיאוריה ההומניסטית של קרל רוג'רס

התיאוריה של קרל רוג'רס אולי היתה המרכזית שבהם ששמה לנגד עיניה את המטופל אנושיותו ותיקוף חוויתו תוך מתן כבוד לצרכיו וערכיו מבלי לפקפק בהם או לבטל אותם מתוך תפיסה שרק כשהמטופל מרגיש בטחון בחוויה שלו יוכל להתמודד עם היבטים שלא היו נגישים לו. אך האם לעיתים מתוך עקרון זה מצבים של קונפליקט וחרדה לא מטופלים בדרך המטיבה המייצרת תוצאות של ממש?

יאמר כי אין הכוונה שגישה שבה נותנים מקום לכוחות ולהעצמת המטופל מתעלמת מקשיים ועכבות אלא שדרושה גישה שיכולה לדחוף את המטופל להתעמת עם הרגליו ודפוסיו המעכבים בדרך שהוא מתבונן ולומד כאשר הוא מוגן בטוח ועיניו הפקוחות יכולות להכיר במציאות חייו.

מושג הדיאלקטיקה בטיפול DBT

מושג הדיאלקטיקה בטיפול DBT בוחן באיזה מבט אנחנו מתבוננים במציאות של חיינו . עד כמה מורכבת המציאות מאמיתות שונות שאינן סותרות אחת את השניה אלא משלימות אותו לרעיון שלם יותר ומאפשר יותר. עד כמה מציאות חיינו משפיעה עלינו ומה החלק שלנו בהשפעה על המציאות – כלומר יחסי הגומלין שמתקיימים ביני ובין העולם מאפשרים לי להביט על מציאות חיי באופן שבו אני יכול בו זמנית לקחת אחריות על התנהגותי כמשפיעה על סביבתי ובו זמנית להבין שלא הכל תלוי בי ושאני מושפע ממציאות שלא תמיד יש לי שליטה עליה. והעקרון השלישי שעליו מבוסס המבט הדיאלקטי הוא ההבנה שמציאות חיינו משתנה כל הזמן הטוב .הוא לא לנצח וגם הרע אינו נשאר פה לתמיד. עקרון הארעיות מאפשר לנו אורך רוח , ותקוה במקום שהייאוש מתחיל לנגוס חלק בחיינו.

עקרון הארעיות כמנוף לשינוי

עקרון הארעיות מחלחל לתפישה שלנו של אירועים ולתפיסה שלנו את עצמנו. טיפול לעולם יהיה תהליך שיש לו התחלה ודרך של שינוי. טיפול הוא לא סטטי . האדם נכנס לטיפול ואינו יודע כיצד הוא יצא משם . האדם בהגדרה בתהליך של מעבר והשתנות . הבעיה היא שמטופלים נוהגים לתאר עצמם במונחים סטטים "אני שתקן" , " אני דחיין" אני אדם חרד"

האתגר הטיפולי: יצירת שיח של שינוי

האתגר בטיפול הוא לייצר שיח שבו האדם יוכל לראות את עצמו כמסוגל להשתנות . הדרך שבה המטפל ייצור שיח ויעיר הערות יאפשרו או ימנעו מהמטופל לחוות את עצמו בר שינוי או לחלופין לחוות את עצמו כבעל אישיות המורכבת מחלקים שונים ובכך להגביר את הגמישות שלו בתפיסת העצמי.

דוגמה מעשית: המטופל המתפרץ

לדוגמא מטופל שמספר על אירוע בו שוב התפרץ על אימו – המטפל יגיב " נראה שיש לך קושי להתאפק בתגובות שלך מול אמא שלך" יתכן שתגובה זו של המטפל נכונה . אך האם היא מעודדת את המטופל לבחון את עצמו או מייצרת תגובת ייאוש לגבי יחסיו עם אימו?

תגובה אלטרנטיבית של המטפל יכולה להיות: "נראה שיש פעמים שאתה מצליח להתאפק מול אמא ויש פעמים שפחות" – תגובה כזו משדרת למטופל שחוסר איפוק הוא לא בהכרח מזהה של האישיות שלו אלא דפוס התנהגות שלפעמים קשה לו לבטא ולפעמים לא. בנוסף זוהי תגובה שמעודדת חקירה מה משפיע על יכולת האיפוק שלו ואולי מאפשר התכווננות לשינוי.

דוגמה נוספת: המטופלת הנמנעת

דוגמא נוספת – מטופלת שמתקשה לדבר על התוקפנות של אביה כלפיה ומסיטה את הנושא או מצמצמת את הדיבור עליו. יתכן ותגובה של המטפל "שמתי לב שבכל פעם שאנחנו מדברים על אביך את מעבירה נושא או מקצרת בדבריך." – תגובה כזו תביא לעימות או הגברת חרדה ולהתנגדות. לעומת זאת תגובה שבה המטפל יציע שדפוס זה אינו חלק מאישיותה יעודד אותה להרגיש שהיא מסוגלת לפתוח את הנושא . לדוגמא: שמתי לב שיש נושאים שאנחנו מדברים עליהם ואת מתעמקת ולא עושה הנחות לעצמך בשונה מהדיבור על אביך. כך בעצם נתן המטפל תזכורת למטופל שהוא מסוגל להתמודד עם הנושא ויעצים אותו לחקור את רגשותיו.

תיקוף רגשות והכרה בהגיון כבסיס לשינוי

תיקוף רגשותיו של המטופל כמו גם תיקוף והכרה בהגיון של מעשיו יכול לסייע למטפל לזהות את הכוחות אצל המטופל , לייצר עבורו מרחב מוגן בו הוא אינו נזקק להגנות ולהקטין מצבים של התנגדות כאשר חותרים לחקירה ולשינוי.

דוגמה למציאת הכוחות: מטופלת עם קשיים ביחסים

לדוגמא מטופלת שמתלוננת שהיא לא מצליחה להחזיק קשרים עם גברים לאורך זמן וכשהם תמיד עוזבים אותה היא לא מבינה למה. לעיתים השאלות שהמטפל ישאל על השלב בו מתחיל להתפרק הקשר יתקלו בתשובות של חוסר ידיעה או תשובות עטופות במגננה או בתחושות של המטופל שמבקרים אותה או שופטים אותה על זה שהיא לא מתנהלת כראוי ביחסיה עם הבן זוג. חקירה שתתחיל בתיקוף רגש הנטישה , מציאת הגיון בחוויה הרגשית של הבדידות והכשלון בפרידה ורשות לחוות רגשות אלה תאפשר למטופלת להרגיש שהמטפל מבין אותה ותהיה פתוחה יותר להתבוננות ושינוי. בנוסף אם יציע המטפל למטופל לחקור לא את השלב בה היא "גורמת להם לעזוב אותה" אלא השלב בה היא מצליח ליצור את הקשר – כלומר מה היא עושה היטב שהיא מצליחה לייצר קשרים יאפשר לה להכיר בכך שבתוכה יש את היכולת גם לבנות וגם להרוס.

מציאת החוזקות: האתגר של המטופל השותק

מצבים מסוימים בחדר הטיפול של מציאת חוזקות אצל המטופל יכולה להיות לעיתים תהליך של חיפוש מחט בערימת שחת . שכיחה מאוד הסיטואציה בה מטופל מתקשה לדבר או למצוא נושא לשיחה. הוא מגיע לתחילת טיפול עם מטרה בהירה על מה רוצה לעבוד אולם במפגשים שותק ולא מצליח לדבר. לעיתים יאמר המטופל " אין לי על מה לדבר " נראה לי שכל מה שאומר עכשיו שטותי ומשעמם. " תגובות של המטפל : " בטוח יש דבר אחד שאתה יכול לשתף אותי" – בוא תנסה לספר לי אני בטוח שזה לא שטותי , אתה לא תשעמם אותי" – יכולות להיות תגובות שיעוררו לדיבור. אבל אם ננסה להפוך את האמירה הזו לחוזקה של המטופל " אתה משתף אותי עכשיו בדבר הכי אמיתי שיכולת להגיד לי – שאתה פוחד להיות משעמם ושטותי " זה הדבר הכי לא משעמם ולא שטותי שאני שומע ממך ברגע זה."

זוהי תגובה שמסייעת למטופל להכיר בחלק בעצמו שלא היה נגיש לו וזהו צעד ראשון בפיתוח סקרנות ונכונות לחקור דפוס זה.

סיכום: העיניים המתפעלות של המטפל

לסיכום : העינים המתפעלות של המטפל אלא שאינן מחפשות את הצריך תיקון אלא את הצריך שכפול והרחבה ישיגו תוצאות טובות יותר וישפיעו על הברית הטיפולית , על האמונה של המטופל בעצמו בכוחותיו, ויפיחות תקווה ביכולת שלו לחולל שינוי בחייו.