פוסט טראומה מהצבא: גורמים, תסמינים וטיפול

השירות הצבאי הוא חוויה מעצבת בחייהם של ישראלים רבים. עבור רובנו, התקופה הזו מלווה באתגרים, צמיחה אישית והתבגרות מואצת. אך לעיתים, החוויות הקשות בצבא מותירות צלקות נפשיות שאינן נראות לעין. אירועים טראומטיים במסגרת השירות הצבאי עלולים להוביל לפתחותה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), מצב המשפיע עמוקות על איכות החיים ועל היכולת לחזור לשגרה.

במאמר זה אסקור את ההיבטים השונים של פוסט-טראומה צבאית – מהגורמים והתסמינים ועד לדרכי הטיפול המתקדמות ביותר, בדגש על הקשר הישראלי הייחודי. הבנה מעמיקה של התופעה היא צעד ראשון וחיוני בדרך לריפוי ולשיקום.

פוסט-טראומה צבאית: רקע והגדרה

פוסט-טראומה (PTSD) היא הפרעה נפשית המתפתחת אצל חלק מהאנשים לאחר חשיפה לאירוע מאיים, מפחיד או מזעזע. על פי ההגדרות הקליניות, מדובר בתגובה ממושכת לאירוע טראומטי, המתבטאת בקבוצה של תסמינים המשבשים את התפקוד היומיומי.

הייחודיות של טראומה צבאית טמונה במספר היבטים:

• אינטנסיביות ומשך החשיפה – לוחמים עשויים להיחשף לאירועים טראומטיים רבים לאורך תקופה ממושכת
• הקונפליקט המוסרי – התמודדות עם דילמות אתיות ומוסריות במצבי לחימה
• הזהות הקבוצתית – הפגיעה בתחושת השייכות והערבות ההדדית כשאירוע טראומטי פוגע ביחידה
• הסטיגמה החברתית – הקושי לבקש עזרה בסביבה המעריכה חוסן וגבורה

על פי נתונים שצה"ל פרסם במהלך 2024, אלפי ישראלים סובלים מפוסט-טראומה על רקע שירותם הצבאי,  אך המספרים האמיתיים עשויים להיות גבוהים יותר, שכן רבים אינם מדווחים או מאובחנים.

גורמים לפוסט-טראומה צבאית

ההתפתחות של פוסט-טראומה מושפעת משילוב של גורמים, ביניהם אופי האירוע הטראומטי, גורמים אישיותיים, ונסיבות חיצוניות:

אירועים טראומטיים בשירות הצבאי

• השתתפות בקרבות ולחימה אינטנסיבית
• חשיפה למוות או לפציעה קשה של חברים ליחידה
• פציעה אישית משמעותית
• שבי או איום ממשי על החיים
• עדות למעשי אכזריות או פגיעה באזרחים
• תקלות מבצעיות עם תוצאות הרות אסון

גורמי סיכון אישיים

המחקר מראה כי קיימים מאפיינים אישיים שעשויים להשפיע על הסיכון לפתח פוסט-טראומה:

• היסטוריה של טראומות קודמות או קשיים נפשיים טרם השירות
• נטייה גנטית ופיזיולוגית לתגובות דחק מוגברות
• מערכות תמיכה משפחתיות וחברתיות חלשות
• גיל צעיר במיוחד בעת החשיפה לטראומה

גורמים מערכתיים וחברתיים

• תגובה לא הולמת של המערכת לאחר האירוע הטראומטי
• היעדר טיפול מיידי או תמיכה ראשונית
• סטיגמה צבאית וחברתית כלפי ביטויי מצוקה נפשית
• קשיים בהכרה רשמית בסטטוס של נפגע פוסט-טראומה

חשוב להדגיש: לא כל מי שנחשף לאירוע טראומטי יפתח פוסט-טראומה. התגובה לאירועים קשים היא אישית ומושפעת מהגורמים שצוינו לעיל. עם זאת, היעדר תסמינים מיידיים אינו מעיד בהכרח על היעדר השפעה ארוכת טווח – לעיתים התסמינים מופיעים חודשים ואף שנים לאחר האירוע.

תסמינים ודרכי ביטוי של פוסט-טראומה צבאית

פוסט-טראומה משפיעה על מגוון היבטים בחיי האדם ומתבטאת במספר קבוצות של תסמינים:

תסמינים נפשיים

• פלשבקים (Flashbacks) – חוויה מחודשת של האירוע הטראומטי, כאילו הוא מתרחש שוב בהווה. הפלשבקים עשויים להופיע בעקבות גירוי מזכיר (ריח, רעש, תמונה) או ללא סיבה נראית לעין.
• סיוטים וחלומות מטרידים – חזרה על תכנים מהאירוע הטראומטי במהלך השינה.
• מחשבות חודרניות – זיכרונות ומחשבות על האירוע המתפרצים לתודעה שוב ושוב.
• הימנעות – הימנעות ממצבים, מקומות, אנשים או שיחות המזכירים את האירוע הטראומטי.
• קהות רגשית – קושי לחוש רגשות חיוביים, ניתוק רגשי מאחרים.
• שינויים בתפיסת העולם – תחושת חוסר ביטחון מתמדת, אובדן אמון באנשים או באמונות בסיסיות.

תסמינים גופניים

• עוררות יתר – תגובת בהלה מוגזמת, דריכות מתמדת, קשיי ריכוז.
• הפרעות שינה – קשיי הירדמות, שינה מקוטעת, התעוררויות תכופות.
• תגובות גופניות – דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה, כאבי ראש וגוף ללא סיבה פיזית ברורה.
• שימוש בחומרים ממכרים – לעיתים כניסיון להרגעה עצמית או להימנעות מהתמודדות עם הזיכרונות והתחושות הקשות.

השפעה על התפקוד היומיומי

• קשיים תעסוקתיים – קושי להשתלב במסגרות עבודה, התפרצויות כעס, היעדרויות.
• פגיעה במערכות יחסים – קשיים בזוגיות, ריחוק רגשי, קונפליקטים עם בני משפחה.
• בידוד חברתי – הימנעות ממפגשים חברתיים, תחושת ניכור וחוסר הבנה מצד הסביבה.
• ירידה בתחושת המשמעות – קושי למצוא טעם בחיים, תחושות אשמה וחוסר ערך.

חשוב לציין שפוסט-טראומה יכולה להופיע בעוצמות שונות ובשילובים שונים של תסמינים. בנוסף, ללא טיפול מתאים, התסמינים עלולים להחמיר עם הזמן ולהוביל למצבים נוספים כמו דיכאון, חרדה כללית, או מחשבות אובדניות.

אבחון והערכה של פוסט-טראומה צבאית

תהליך האבחון של פוסט-טראומה צבאית מצריך הערכה מקצועית ומקיפה על ידי אנשי בריאות הנפש המתמחים בטראומה. האבחון כולל:

• ראיון קליני מעמיק – שיחה על האירועים הטראומטיים, התסמינים והשפעתם על החיים.
• שאלונים והערכות פסיכולוגיות – כלים סטנדרטיים להערכת עוצמת התסמינים.
• הערכה רפואית – לשלול מצבים רפואיים העשויים להסביר חלק מהתסמינים.
• איסוף מידע מגורמים נוספים – עדויות מבני משפחה, חברים, או מסמכים צבאיים המתעדים את האירועים.

חשוב להדגיש את חשיבות הפנייה המוקדמת לאבחון. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להחלמה מלאה או לשיפור משמעותי במצב. למרבה הצער, רבים מנפגעי פוסט-טראומה צבאית דוחים את הפנייה לעזרה בשל סטיגמה, בושה, או חוסר מודעות למצבם.

בהקשר הישראלי, חשוב להכיר את המסלולים השונים לאבחון והכרה:

• במסגרת צה"ל – למשרתים בשירות סדיר או במילואים
• דרך משרד הביטחון – למי שכבר השתחרר מהשירות
• במערכת הבריאות האזרחית – באמצעות קופות החולים או מטפלים פרטיים

גישות טיפוליות בפוסט-טראומה צבאית

הטיפול בפוסט-טראומה צבאית התפתח משמעותית בעשורים האחרונים, עם דגש על גישות מבוססות מחקר:

טיפולים פסיכולוגיים מובילים

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה (CBT-TF) – עוזר לשנות דפוסי חשיבה ותגובה לא אדפטיביים הקשורים לטראומה.
• עיבוד והקהיה שיטתית (PE – Prolonged Exposure) – חשיפה הדרגתית ומבוקרת לזיכרונות הטראומטיים.
• EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) – שיטה המשלבת גירוי דו-צדדי של המוח תוך עיבוד זיכרונות הטראומה.
• טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) – פיתוח גמישות פסיכולוגית לצד קבלה של החוויות הפנימיות הקשות.

טיפול בשיטת DBT בפוסט-טראומה צבאית

שיטת ה-DBT (טיפול דיאלקטי-התנהגותי) פותחה במקור לטיפול בהפרעות אישיות, אך הותאמה בהצלחה גם לטיפול בפוסט-טראומה. השיטה מתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים:

1. מיומנויות קשיבות (Mindfulness) – פיתוח היכולת להתבונן בחוויה הנוכחית ללא שיפוטיות, מיומנות חיונית להתמודדות עם טריגרים וזיכרונות פולשניים.
2. ויסות רגשי – לימוד זיהוי, הבנה ושליטה ברגשות עוצמתיים, כמו פחד, כעס ואשמה, שהם מרכיב מרכזי בפוסט-טראומה.
3. סיבולת מצוקה – פיתוח יכולת לשאת רגשות קשים ומצבי משבר מבלי להיגרר לפעולות הרסניות.
4. יעילות בינאישית – שיפור היכולת לתקשר באופן אפקטיבי עם אחרים ולבנות מערכות יחסים בריאות, שנפגעות לעיתים קרובות בעקבות הטראומה.

היתרונות המרכזיים של DBT בטיפול בפוסט-טראומה צבאית:

• איזון בין קבלה לשינוי – גישה דיאלקטית המכבדת את הכאב והקושי לצד עידוד לצמיחה והחלמה.
• מענה למורכבות – יעילות בטיפול בפוסט-טראומה מורכבת, עם קומורבידיות (הפרעות נלוות).
• שילוב של טיפול פרטני וקבוצתי – המודל המשולב מספק תמיכה ולמידה מגוונת.
• גישה פרגמטית – התמקדות במיומנויות יישומיות לחיי היומיום.

טיפול תרופתי

לצד הטיפול הפסיכולוגי, במקרים רבים נעשה שימוש בטיפול תרופתי:

• נוגדי דיכאון – בעיקר מקבוצת ה-SSRI ו-SNRI, שנמצאו יעילים בהפחתת תסמיני פוסט-טראומה.
• תרופות נוגדות חרדה – לעיתים לטיפול סימפטומטי בתסמיני חרדה חריפים.
• תרופות לשיפור השינה – במקרים של הפרעות שינה משמעותיות.

חשוב להדגיש כי הטיפול התרופתי יעיל ביותר כאשר הוא משולב עם טיפול פסיכולוגי, ויש להתאימו באופן אישי לכל מטופל ומטופלת.

תמיכה וליווי למשפחות

פוסט-טראומה אינה משפיעה רק על הנפגע הישיר, אלא על המעגל המשפחתי כולו. בני זוג, ילדים והורים של נפגעי פוסט-טראומה צבאית עשויים לחוות:

• משבר זהות – התמודדות עם שינויים באישיות ובהתנהגות של בן המשפחה.
• טראומה משנית – ספיגה של מצוקה רגשית כתוצאה מהחיים המשותפים עם נפגע פוסט-טראומה.
• עומס טיפולי – נטל הדאגה והטיפול בבן המשפחה.
• בלבול וחוסר אונים – קושי להבין את המתרחש ולדעת כיצד להגיב באופן מיטיב.

מחקרים מראים כי שילוב המשפחה בטיפול משפר משמעותית את תוצאותיו. ישנן מספר התערבויות מוכחות:

• פסיכו-אדוקציה למשפחות – הסברים על מהות הפוסט-טראומה, ביטוייה ודרכי התמודדות.
• טיפול זוגי ומשפחתי – התערבות ממוקדת במערכת היחסים ובדפוסי התקשורת.
• קבוצות תמיכה לבני משפחה – מרחב לשיתוף, תמיכה הדדית ולמידה מאחרים.
• הכוונה לרשויות ולשירותים – סיוע בהתמצאות במערכות השונות (צה"ל, משרד הביטחון, ביטוח לאומי).

כלים למשפחות להתמודדות יומיומית:

• טיפוח תקשורת פתוחה ואמפתית
• שמירה על גבולות בריאים ועל מרחב אישי
• פיתוח רשת תמיכה חיצונית
• דאגה לבריאות הנפשית של כל בני המשפחה

הדרך שלכם אל ההחלמה

פוסט-טראומה צבאית היא מצב מורכב המציב אתגרים משמעותיים, אך חשוב להדגיש – ישנה דרך להחלמה ולשיפור באיכות החיים. המחקר והניסיון הקליני מראים כי עם אבחון מתאים וטיפול מקצועי, רוב הסובלים מפוסט-טראומה חווים הקלה משמעותית בתסמינים ומצליחים לבנות חיים מלאים ומספקים.

גורמים המקדמים החלמה:

• פנייה מוקדמת לעזרה מקצועית
• טיפול שיטתי ועקבי
• תמיכה משפחתית וחברתית
• יצירת משמעות חדשה ופיתוח נרטיב מחוזק

שבירת הסטיגמה סביב בריאות הנפש בהקשר הצבאי היא משימה חברתית ולאומית. ההכרה בכך שפנייה לעזרה היא סימן לחוסן ולא לחולשה, והבנה שפוסט-טראומה היא פציעה לגיטימית כמו כל פציעה פיזית, הן חיוניות להתמודדות טובה יותר עם התופעה ברמה האישית והחברתית.

אם אתם או יקיריכם סובלים מתסמינים של פוסט-טראומה צבאית, אל תישארו לבד. פנייה לגורם מקצועי היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך להחלמה. אני כאן בשבילכם ומזמינה אתכם ליצור קשר – הקליניקה שלי מציעה מרחב בטוח, מקצועי ומכיל. יחד נוכל לבנות את הדרך שלכם בחזרה לחיים מלאים ובריאים.

קראו עוד על טיפול בטראומה >>