מבט חדש בטיפול בטראומה על פי סטיבן פורג'ס – התאוריה הפוליוגאלית
טיפול בטראומה חייב והכרחי להיות נבחן דרך משקפים שרואים את הכאב ככאב פיזי של ממש. ולכן שיטות הטיפול חיבות להיות מותאמות גוף נפש . או במילים פשוטות טיפול בטראומה עוקף מילים עוקף קורטקס.
התיאוריה הפולי-וגלית מנסחת את האופנים בהם מושפע המצב הגופני והמנטלי של האדם כפועל יוצא של תחושת הביטחון או האיום שלו בסביבה (הפנימית או החיצונית). מסייע מאוד למטופלים להבין כיצד המערכת העצבית שלהם פועלת והדבר יכול לשמש ככלי פסיכו-חינוכי.
לעיתים, מטופלים כועסים על עצמם על שהתנהגו בדרכים מסוימות, או מלקים את עצמם וחשים אשמה. מתן מידע על המערכת העצבית מסייע להם להבין שחלק גדול מההתנהגות שלהם מושפע מאיך שהמערכת העצבית שלהם למדה להגיב, ומאפשר לנרמל את ההתנהגות שלהם.
אקט זה של הדרכה פסיכו חינוכית יכול להפחית אשמה, להגביר קבלה וחמלה-עצמית, מבלי להסיר את האחריות והאפשרות לשינוי.
אם למשל מטופל 'קפא' במצב של סכנה במקום להגיב אליו, הוא יוכל להבין שאינו 'פחדן' כמו שמספר לעצמו, אלא שהוא חש לא בטוח בסיטואציה שאירעה, והמערכת הסימפתטית והדורסלית שלו הגיבו לכך. כך, הוא יכול לשנות את הסיפור שהוא מספר לעצמו על עצמו, ולהתייחס למנגנון העצבי עצמו, שעליו ניתן לעבוד בטיפול.
קראו עוד: האם יש לי פוסט טראומה?
עובדים על בטחון אישי ויחסי גומלין מספקים
- מסוגלות להרגיש ביטחון בחברת אחרים הוא כנראה המאפיין החשוב ביותר לבריאות נפשית;
- קשרים בטוחים הם חיוניים לחיים מספקים ובעלי משמעות.
- תמיכה חברתית איננה זהה לשהייה בחברת אחרים נטו.
- הדדיות: ההרגשה שהאנשים סביבנו רואים ושומעים אותנו, כדי שהפיזיולוגיה שלנו תירגע, תחלים ותצמח, אנו זקוקים לתחושת ביטחון עמוקה- תחושה של הזנה ועוגן המשמשים בסיס לרכישת מיומנויות לצמיחה טראומטית.
- טראומה היא חלק טבעי ונורמלי מהחיים, לא טעות או מחלה או סטייה. בתגובתPTSD הגוף (האורגניזם) ממשיך להתגונן מפני איום ששייך לעבר.