דבורי חדרי-חביב פסיכותרפיסטית מומחית מומלצת טיפול DBT
דבורי חדרי-חביב פסיכותרפיסטית מומחית מומלצת טיפול DBT

על האומץ לפחד

תוכן עניינים

חג החרות שחלף ויום העצמאות המתקרב מביאים איתם אויר חמים ורצון להתחלות חדשות , ואצל חלקנו תעלה המחשבה שהנה הזדמנות נוספת להתחדשות ושינוי. 

מי מביננו אינו רוצה לשנות משהו בחייו? חלקינו מעוניינים בשינוי פיזי : מגורים עבודה וחלקנו מחליטים יום יום החלטות חדשות הקשורות לשינוי נפשי ומתקשים לעמוד בהם. היינו רוצים להיות יותר בשליטה או פחות בשליטה. היינו רוצים להיות יותר בעלי בטחון עצמי, או שלווים יותר ומסופקים יותר. חלקנו מעוניינים לעשות שינוי הקשור למערכות יחסים: לקשרים שלנו עם ילדינו עם בן הזוג עם ההורים.

 יהא השינוי אשר יהא, הוא תמיד יהיה כרוך ברגשות של כעס בושה דאגה ופחד. לעיתים השינוי מתרחש בבת אחד כמו קפיץ שהיה לחוץ חזק ולפתע משתחרר כאומר לא עוד. החוויה תהיה אז שהגענו הכי נמוך …וכבר אי אפשר יותר. דוגמא שכיחה לכך מתבטאת במערכות יחסים כאשר צד אחד שומר בבטן מלאה מלהכיל. דבר שיוביל לפיצוץ בלתי נמנע. זעם תסכול יעלו ויציפו כל חלקה טובה. לעיתים זה יוצר שינוי עמיד, ולעיתים זהו פיצוץ זמני ועד מהרה נחזור למקום המוכר של הסבל.
 
 בד"כ בירור עם האדם לגבי רווחיו מן המצב ובחירותיו להמשיך באותו דפוס יעורר פליאה למשמע השאלה.
 
"מה כבר יכול להיות הרווח שבסבל שלי"? – אך הסבל הוא אותו סבל והוא מוכר והוא ידוע והוא צפוי . ועם המוכר אנשים רבים מעדיפים להשאר. כך מתקבעים הדפוסים שלנו ההופכים להיות בית הכלא של חיינו. למשל: להמנע מנסיון חדש כדי להמנע מכאב ואכזבה . להמנע מפרידה מאדם כדי לא לפגוש את הכאב והפחד להשאר לבד.
 רגשות אלה מעוררים בנו מלחמה פנימית ונסיון בלתי פוסק להקטין את עוצמתם ולהוציאם אל מחוץ לחיינו. ורובנו ישקיעו זמן רב ומשאבים לייצר הסחות דעת. נשקע בטלויזיה , נתמכר לקניות, בילויים, נאמץ דת חדשה נשתמש בסמים אלכוהול –רק לא להשאר במקום הזה. זהו מקום כואב מדי, קשה מדי ,ולא מכניס שמחה והנאה לחיינו. כך אנחנו דנים את עצמנו שוב ושוב לאותם דפוסים לא יעילים המייצרים תסכול רב העיקר להימנע.

אך רגשות אלה יש להם גם תפקיד חשוב בהתפתחותנו לאורך כל החיים

כעס 

כעס עוזר לנו לייצר גבולות הוא יוצר תחימה ביני ובין העולם הוא מאפשר לנו להפסיק פעולה או התייחסות אלינו הנתפסת בעינינו כלא רצויה ובכך הוא שומר עלינו.

עצב

עצב מאפשר לנו להיות במגע ולקבל את האובדנים הקיימים יום יום בחיינו כמשהו שניתן למרות הכאב והאבל להמשיך בחיים . העצב מאפשר לנו להיות בקשר עם הסובבים אותנו לגייס תמיכה חברתית ולהתמודד. עצב שונה מסבל נפשי שמשתרש ומקבע יסורים היוצרים בדר"כ דכאון ושיתוק בחיי היומיום.

פחד ודאגה 

פחד ודאגה מופיעים בעת התמודדות עם סכנה. הם גורמים לנו לברוח מהסכנה להגן על עצמנו ובמובן זה הם שריד קדמוני שמשמש אותנו כדי להגן על שלומנו הפחד הופך אותנו דרוכים ומייצר עוררות של חושים נוספים . אך עוצמות גבוהות ממנו הופכות את הפחד לרגש לא יעיל כאשר אנחנו קופאים והופכים להיות משותקים ובכך מחבל בהתמודדות.
 
 אנחנו בונים חיים ומאחלים לעצמנו שהם יהיו מלאי שמחה אהבה .אנחנו מטפחים רגשות אלה ומנסים ללא לאות להוציא מחיינו ככל האפשר רגשות של פחד כאב וכעס . יתרה מזאת רובנו אף מפליאים לעשות בכך שאנחנו מפתחים "רגשות משניים"- רגשות על הרגשות : אנחנו חווים פחד ומיד בושה על כך שזאת החוויה שלנו . אנחנו עצובים ומיד כועסים על עצמנו.
 
 ככל שנתאמץ להקטין להדחיק ולסלק רגשות אלה מחיינו חשוב לזכור כלל ברזל אחד – פעולה זו לא תהיה לעולם סלקטיבית. כאשר אנחנו לא מאפשרים לעצמנו להיות במגע עם הפחד והכאב אנחנו גם מונעים מאיתנו את הסיכוי למגע גם עם הרגשות החיובים : אהבה שמחה וסיפוק. מדובר במנגנון פנימי לא בררני . כאשר אנחנו מכבים את עצמנו מלהרגיש את הכאב אנחנו גם מכבים את עצמנו מלחוש התרגשות או כל עוררות חיובית אחרת אחרת. כאשר הפחד לא מקבל הזדמנות להתארח אנחנו מכבים את הסיכוי לאהוב להרגיש טוב ולהיות מאושרים. עסקת חבילה של מחירים ורווחים.
 

רק שלא יכאב …רק שלא אפחד וכמובן "והעיקר לא לפחד כלל" – האמנם?

מדוע קשה לנו להאמין שאנחנו יכולים להתמודד עם מה שקורה תוך כדי שאנחנו חווים רגשות אלה. מדוע הכאב נתפס לעיתים קרובות ככזה שאם רק ניתן לו מעט מקום בחיינו הוא יציף וישמיד כל חלקה טובה? מדוע רגשות חיובים כמו שמחה הנאה סיפוק ,לעולם לא נתפסים על ידינו כבאים במינון גבוה מדי. ברור לנו ששמחה שנכנסה לחיינו יש לה התחלה וסוף ואז אולי תחזור שוב ונחווה אותה . אבל בכל מה שנוגע לפחד וכאב אנשים רבים ידברו במושגים של עצב שיבלע אותם ,פחד שישתק אותם , וכאב שלא יפסיק לעולם.

אמונות אלה הקשורות ליכולתו של האדם לחוות שינוי הכרוך בפחד וכאב, לא נוצרו יש מאין אנשים רבים מתקשים לחולל את השינוי בחייהם ממספר סיבות:
  1. שינוי נתפס לא פעם כזכרון של חוויה כשלונית צורבת. זכורים לנו בעבר נסיונות שניסינו לזוז מהדפוס הקבוע וחווינו כשלון . האמונה שתלווה אותנו היא שכל שינוי עתידי דומה יסתיים אותו הדבר. הדבר שרוב האנשים מתקשים לראות הוא שהם כבר לא מי שהיו לפני מספר שנים , שהנסיבות השתנו , שהאדם שבו קשור השינוי הישתנה כך שנקודת המוצא בהכרח תביא לתוצאות שונות אולי לא בדיוק כמו התוצאות המקוות אבל בהכרח שונות.

  2. שינוי קשור לעיתים לפחד שהסביבה לא תקבל את השינוי. כאשר האדם מבצע שינוי בחייו הוא צריך להתמודד לא רק עם רגשותיו בקשר לשינוי אלא עם תגובותיהם של האנשים הסובבים אותו. אצל אנשים רבים הפחד מההתמודדות עם הסביבה גדול יותר מהפחד מהתמודדות עצמה. הורה שמבקש לשנות את מערכת יחסיו עם ילדו וצפוי לביקורת זו או אחרת. אישה שמבקשת לעזוב את הבית כתוצאה ממערכת יחסים לא מספקת .

  3. שינוי נתפס לעיתים כשינוי בזהות ולא שינוי בהתנהגות, ובכך מעורר חרדה גדולה. אדם דכאוני המתחיל לפרוץ את מעגל השיתוק וליצר דפוסים פעילים יותר מתמודד עם השאלה מי אני אהיה אם הדיכאון כבר לא יהיה חלק מחיי?. אישה שמבקשת לעשות שינוי בחייה לאחר שילדיה בגרו ועזבו את הבית תשאל את עצמה מי היא לאחר שששנים רבות הגדירה עצמה כאמא ורעיה וכיום מבקשת לראות עצמה כאדם נפרד.

שינוי גם יכול לעיתים להיות תוצאה של כוח חזק מאיתנו. אנחנו יכולים להיות שקועים בדאגות, בדפוסים לא יעילים במשך זמן רב, אבל תאונה, מחלה , או כוחות חיצונים טורפים את הקלפים והאדם יזרק אל הקיר בעוצמה רבה. כאן השינוי נכפה עלינו.

 במצב זה בו נהיה עם הגב לקיר נוכל להגיב בשתי צורות: האחת להמשיך לתת לכוח מולנו להדוף אותנו שוב ושוב, ולהיות קורבן של הסיטואציה. מצב זה בד"כ יגרור מחיר של איבוד שמחת החיים, מו"מ כועס ובלתי פוסק עם המציאות שנכפתה, שנאה עצמית, אשמה וחרדות.

השניה: לבחור לקבל את המציאות כמו שהיא על הרגשות המתעוררים בנו עצב פחד וכאב גדול ולהאמין שהמגע עם רגשות אלה ולא ההמנעות מהם, גם יוביל אותנו להתמודדות טובה יותר .

בקבלת המציאות אין מדובר בהשלמה מתוך פאסיביות וקורבניות. אלא בהשלמה עם הרעיון כי החיים מזמנים לנו משברים וסיטואציות ואין ביכולתנו אלא לקבלם ולפעול בדרך יעילה יותר לשנות את מה שביכולתנו לשנות. אנשים שעושים שינוי כלשהו בחייהם אינם אנשים בטוחים יותר חזקים או אמיצים. הם אנשים שמפחדים מאוד ולעיתים כואבים מאוד.

החיים מזמנים לנו התמודדות מתמשכת עם גלים של משברים ואירועים, שיטות שונות של טיפול DBT מעניק כלים רבים למטופל להתמודד עם מצבים שונים במהלך החיים ולהצליח להגיע באופן עצמאי לאיזון במצבים שונים של חוסר בהירות ויציבות.

 אפשר להוריד את הראש ולצלול עד יעבור הגל ושוב לחכות לגל הבא. אפשר לעמוד מול הגל ולצאת פגוע שרוט וחבוט. ואפשר לגלוש עליו ולנצל את האנרגיה המתפרצת שלו.

זוהי סיטואציה שבה האדם שולט בחוסר השליטה. גם אנשים שאינם מנוסים בגלישה על גלים יכולים ללמוד זאת. מדובר בשיעור שניתן ללמוד, ובאמונה כי פחד כאב יכולים להפוך ממפלצות משתקות לחברים הנותנים לנו אנרגיה לתנועה ולהתקדמות.

תמונה של דבורי חדרי חביב

דבורי חדרי חביב

דבורי חדרי-חביב
MSW פסיכותרפיסטית מומחית בטיפול די בי טי (DBT) וטראומה
מרצה ומדריכת מטפלים

חייגו 050-202-8868

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

התחברות לאתר