כיצד לעזור לבן משפחה הסובל מפוסט טראומה אצל חיילים משוחררים

הפרעה פוסט טראומטית היא מצב שיכול להתפתח אצל אדם שנחשף לאירוע טראומטי. הפרעה זו יכולה לשבש את הפעילות היומיומית ואת איכות חייו הכללית של האדם. פוסט טראומה היא לעיתים קרובות פצע בלתי נראה שחיילים לעיתים סובלים ממנו במהלך השירות הצבאי, לאחר סיום השירות או זמן רב לאחר שהיה מודחק.

לא כל מי שיחשף לאירוע טראומטי ילקה בפוסט טראומה

חשוב להגיד: לא כל מי שיחשף לאירוע טראומטי ילקה בפוסט טראומה. רוב האנשים יפתחו מידית סימנים להפרעת דחק כתגובה נורמלית לאירוע הלא נורמלי שחוו. לאט לאט ככל שיעבור הזמן והם יקבלו מענה תמיכתי וטיפולי ראוי, בטווח של חודש עד חודשיים תהיה החלמה טבעית.

סימפטומים כרוניים והשפעתם

מקצת מהאנשים ילקו בפוסט טראומה ויפתחו סימפטומים כרוניים שישבשו את כל מהלך חייהם. הטראומה השנייה המתווספת להתמודדות עם פוסט טראומה היא שמדובר לרוב בפצע בלתי נראה שלוקח זמן רב עד שהאדם מזהה כי הוא לא חזר לעצמו ועד שהסביבה מכירה במצבו. מצב זה יוצר תחושת בדידות גדולה, פחד מלהשתגע, וקושי לחזור ולשחזר את החיים שהיו טרם האירוע הטראומטי.

טריגרים אפשריים לפוסט טראומה

עדות לאירועים של מוות, פציעה פיזית, מעשי מלחמה, התעללות מינית, תאונות, אסון טבע, אלימות פיזית, או פגיעות מוסריות – כולם יכולים להיות אירועים המהווים טריגר לסימפטומים של פוסט טראומה (PTSD).

ארבע קבוצות של סימפטומים לפוסט טראומה

פוסט טראומה יכולה להופיע במופעים שונים אך בדרך כלל מסווגת לארבע קבוצות של סימפטומים:

1. חודרנות: החייאה מחדש של האירוע הטראומטי באמצעות פלאשבקים, סיוטים ומחשבות מפוחדות שעלולות לגרום לתסמינים גופניים כמו דופק מואץ, הזעה, כאב, תחושת חולי ורעד.
2. הימנעות: הימנעות מכוונת ממחשבות, מצבים, אנשים, מקומות, פעילויות, חפצים או רגשות המעוררים היזכרות באירוע הטראומטי.
3. ערנות יתר ותגובתיות: תחושת "על הקצה", תמיד "בדריכות", מתוח, עצבני וחרדה, וכתוצאה מכך עצבנות, בעיות שינה, נבהל בקלות, התפרצויות כעס, קשיי ריכוז, תרופות עצמיות או התנהגויות הרס עצמי.
4. מחשבות שליליות או מצב רוח: חווית מחשבות ורגשות שליליים על עצמך, על האירוע או על אחרים; אובדן עניין בתחביבים; ותחושות תכופות של אשמה, בושה או האשמה.

איך לעזור למישהו עם פוסט טראומה

1. הקשיבו והיו סבלניים: הקשיבו לאדם כאשר הוא לא מוכן לעשות משהו שבעבר נהג לעשות. פתחו גישה לא שיפוטית והיו שם בשבילו בלי לנסות לתקן אותו. כבדו את הקצב שלו והמוכנות לחלוק איתכם את חוויותיו.
2. בניית תמיכה חברתית: עזרו לו לבנות תמיכה חברתית ונסו לחבר אותם למקורות תמיכה נוספים. נפגעי טראומה מפתחים לעיתים הימנעות וצמצום ביציאה מהבית.
3. עודדו טיפול ופעילות חברתית: עודדו אותם לפנות לטיפול ולהשתתף בפעילויות חברתיות אך היו רגישים לקשייו. חברו אותם למקורות תמיכה, עמותות וקבוצות שיכולות לתת מענה מדויק למצבו המיוחד.
4. ספקו חומר קריאה והדרכה: ספקו להם חומר קריאה והדרכה על מצבם.
5. היו ערניים להתמכרויות: היו ערניים לגבי נפילה לדפוסים של התמכרויות למיניהן כדרך לטשטש כאב ומצוקה.
6. צרו שגרה יציבה: צרו שגרת יום יציבה וקבועה וגלו סבלנות לתהליך החלמה שיכול להיות לעיתים מאוד איטי.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על טיפול בטראומה >>