טיפול בטראומה ממוקד ילד ונוער

בגיל הרך תת דיווח והערכה למרות ששכיחות של אירועים טראומטיים אצל ילדים בגיל הרך גבוהה כתוצאה מפגיעותם. באופן שגוי מבוגרים מניחים שילדים צעירים לא זוכרים אירועים טראומטיים, לא מבינים אירועים טראומטיים, ומתגברים על חוויות טראומטיות. בהיעדר תשאול אקטיבי של איש המקצוע יש סבירות גבוהה שלא ידווחו אירועים טראומטיים מהיזכרות וידיעה על חוויות טראומטיות

אי ידיעה על התרחשותם של אירועים טראומטיים תמנע הבנה קלינית אמיתית ונכונה של תפקודו הרגשי, ההתנהגותי, החברתי והקוגניטיבי של הילד תוביל לאבחון שגוי כגון הפרעות קשב.

מאיזה גיל מושפעים על ידי אירועי טראומה?

בכל גיל נחקקות חוויות טראומטיות באופן מדויק ונאמן בזיכרון תינוקות ופעוטות קולטים וזוכרים אירועים טראומטיים, בעיקר בזיכרון המובלע (Implicit). תינוקות כבר בגיל 3 חודשים הביעו תגובות פוסט טראומטיות כאשר נחשפו לטראומה. ככל שהילד צעיר יותר- פוטנציאל ההשפעה של אירוע טראומטי גדול יותר המאפיינים המרכזיים אצל נפגע טראומה יאופיינו בזכרונות חזותיים או גופניים חוזרים , התנהגויות חזרתיות כנסיון להשיג יציבות וסדר בכאוס הפנימי. הופעת פחדים הספציפים לטראומה ושינוי עמדות על החיים ועל היכולת לסמוך על אנשים

אצל ילדים מאפייני הזכרון הטראומטי יתבטאו בזכרון חוזר ויזואלי השכיח ביותר גם כאשר החוויה המקורית לא היתה חזותית. זכרונות מישוש ריח מופיעים אף הם אך הויזואלי דומיננטי יותר בטראומה בילדות. מתעורר כתגובה לטריגר של האירוע הטראומטי אך גם ללא קשר ברור.מופיע אצל ילדים בעיקר בשעות הפנאי שלהם תוך כדי משחק או כשהם משועממים, לקראת שינה או צופים בטלויזיה.

גם ילדים רכים שלא מסוגלים לשלוף זכרון מילולי מלא של הטראומה מסוגלים להביע במשחק, או התנהגות או  ציור את הטראומה.

ראו גם: כל המידע על טיפול בטראומה

טיפול בטראומה בהתנהגויות חזרתיות

ילדים שחוו אירועים טראומטיים, בדרך כלל אינם מודעים לכך שההתנהגות והתגובות הפיזיות שלהם משחזרות משהו מהטראומה או מבטאות תגובות חירום. לפיכך, שאלת הנוכחות או ההיעדר של re-enactments  עשויה להיקבע טוב יותר על סמך ראיונות עם הורים, גננות או מורים. התנהגויות חזרתיות או החייאה של אלמנטים מהטראומה (re-enactments) באמצעות משחק או התנהגות, הם ביטוי גם של פגיעה בודדת וגם מתמשכת

על אף שילדים נוטים באופן שכיח ונורמלי לחוות פחדים שונים עדיין יהיו מאפיינים ייחודיים לפחדים אצל ילדים נפגעי טראומה. הפחד הקשור לטראומה יתקבע לתוך שנות הבגרות של הילד.

פחדים יהיו ספציפיים לטראומה ועל כן קל למדי לזהות אותם ברגע שיודעים איזו טראומה חווה האדם בילדותו. למשל, בעוד שילדים נוירוטיים או פוביים עשויים לפחד מכל הכלבים, ילד שננשך על ידי כלב יפחד באופן ספציפי מסוג הכלב שפגע בו ניתן להבחין בין פחדים ספציפיים לטראומה לבין פחדים כלליים ו"ארציים" יותר, המאפיינים גם הם ילדים שעברו פגיעה משמעותית.

בעבודה עם מתבגרים נוכל לראות רווחת תפיסת עתיד מצומצמת או מבטאת חשש מהעתיד.

טראומה אצל מתבגרים

בעוד שמתבגרים נורמטיבים יבטאו את מחשבותיהם לגבי העתיד , תשוקות צרכים ורצונות. אצל מתבגרים שחווים טראומה או חוו בילדות שכיח לראות שהעתיד הופך להיות נטול אפשרויות ומפחיד מדי בשביל לחשוב עליו ומאופיין באמונות כמו "אני לא חושבת על מחר" או "אי אפשר לדעת מה יקרה בהמשך חיי".

העולם עבור מתבגרים אלה מרגיש מסוכן ולא מוגן, כפי שמתבטא באמירות כמו "אי אפשר לסמוך על אף אחד שיגן עליך". נערות נפגעות טראומה מינית עלולות להתרחק מגברים או בדיוק להיפך, אך כך או כך, בעוד שחלק מן ההתנהגות הזו מהווהre-enactment,  חלק ממנה משקף שינויים בעמדות כלפי הסביבה. בשונה ממתבגר הסובל מדכאון המסתכל על העתיד בריקנות מוחלטת עבור הנער הפוסט טראומתי העתיד מלא מכשולים וסכנות.