שאלה זו נשאלת פעמים רבות על ידי מטופלים שאני פוגשת המבקשים לדעת אם יש שם למה שהם מרגישים. מטופלים אחרים לעומתם מחכים בציפייה דרוכה למפץ הגדול שיגיע והם יתרסקו כתוצאה מאירועים שהם חוו .
גם לאלה וגם לאלה אני עונה שלא צריך הגדרה של פוסט טראומה כדי לקבל רשות לדבר על האירועים שחווית ועל הקשיים שאתה חווה ביומיום בעקבותיהם.
ובכל זאת ההבנה ממה אני סובל ? למה לצפות כאשר חווים פוסט טראומה ובמה יכול לעזור טיפול בטראומה זהו ידע שחשוב לדעת כי ידע משמעות שליטה וכוח להתמודדות. כשאנחנו יודעים עם מה אנחנו מתמודדים יותר קל לנו להבין מה ניתן לעשות.
תגובה פוסט טראומטית היא כשל של מערכת העצבים האוטונומית לחזור לתפקוד רגיל
אירוע שנחווה כטראומטי עבור אדם אחד עשוי להיחוות כבלתי טראומטי עבור אדם אחר.
תגובה נורמטיבית תקינה של מערכת העצבים מול האירוע תתבטא בעמידות גבוהה.
לעומת זאת כשל בתפקוד מערכת העצבים יעלה את הסיכון לתגובה פוסט–טראומטית.
שונות זו בין אנשים ביכולת להתמודד עם לחץ:
- הבדלים גנטים בין אנשים ותכונות אופי שונות
- רקע חיים וגורמי היסטוריה שעיצבו את האישיות
- איכות הקשרים הראשוניים עם דמויות הוריות .
זיכרון טראומטי מאופיין בחורים ובהעדר יכולת לפעמים לארגן סיפור שיוצר סימפטומים גופניים המורגשים כלא מובנים .
ככל שיש פגיעה בזכרון האירוע הטראומטי גדל הפער בינו וגדל חוסר הוויסות של מערכת העצבים יוחרף.
מצב דחק נחווה בחלקו כתחושות גופניות לא–נעימות, הכוללות מתח שרירי, אי–נוחות בבטן, רעידות, חולשה, חנק, לחץ דם מוגבר (דופק הולם), לחץ דם נמוך (סחרחורת), שינוי בקצב פעימות הלב, זיעה קרה, היפר–ונטילציה ונשימות שטחיות. בהמשך, סימנים גופניים אלה עלולים להוות רמזי טראומהTrauma Reminders) ), ולהעלות מחדש זיכרונות טראומטיים, אשר בתורם מעצימים את הרגשות והתחושות הקשים בהווה
במצבים אלה הפרט עלול להגיב בתגובה הגנתית הדומה לזו המקורית, לדוגמה בקפיאה ללא פורקן האנרגיה. כיוון שתגובה זו הינה בלתי אדפטיבית, היא מובילה שוב להפרת האיזון במערכת העצבים ולמתח מוגבר.
לכן תגובות נפוצות לאנשים שמתקשים להמשיך הלאה בחייהם יהיו בטווח של שיתוק קפיאה ביחסיהם עם הסביבה , נטייה לעצבנות ודריכות רבה ללא יכולת להרגעה הפוגעת בשקט הנפשי ובתפקוד חשוב כמו היכולת לישון. פלאשבקים מהאירוע והקהיה רגשית האדם מרגיש
מטרות הטיפול בפוסט-טראומה:
- מטרתו של טיפול בפוסט טראומה היא להשיב לאדם את חוויית השליטה במצבו, את היכולת לווסת, להרגיע, לפעול בגמישות ובהתאמה למצב. הטיפול מבקש לאפשר לאדם להכיר בחוויה הטראומטית שעבר בלי לחיות אותה מחדש (Van de Kolk, 2015) לבוא במגע עם הטראומה, לשאת אותה, לעבד אותה, לפרק אותה קמעה, טיפין-טיפין, וליטול מהכוח ההרסני שלה;
- לארגן את הטראומה בנרטיב של האדם, בסיפור חייו, בלי שהיא תפעיל אותו ובלי שהיא תהיה הסיפור המרכזי בחייו. את הטראומה אי-אפשר לשנות, היא אירעה כמו שאירעה, אבל את התגובה של האדם לאירוע הטראומטי אפשר לשנות.
תנועה פשוטה שנוצרת בגוף יכולה לתת תחושה של הישג ענק לאנשים שהגוף שלהם קפא או כשל בהתנסות הטראומטית.
להכחיד סימפטומים או להשתמש בהם לריפוי והחלמה ?
מבט חדש על סימפטומים
הטראומה נרשמת בגוף. סימפטומים של לחץ פוסט-טראומטי ניתנים להבנה כהפרעה בטעינה, בהכלה, ובפריקה של אנרגיה במערכת גוף-נפש. הסימפטומים בטראומה הם דרך המלך אל הטראומה.
בהתאם לחוסנו של האדם ומידת יציבותו יטיב הטיפול אם יאפשר לאדם להצליח לפרוק את המתח שהצטבר בגוף ואת התנועה שקפאה באירוע הטראומטי.
הסימפטומים הם ביטוי של הגוף בנסיונו לנהל רמה גבוהה מדי של אנרגיה.
האתגר לנסות להמנע באירוע טראומטי ליצר קיבעון אשר במשך הזמן יכול להפוך לחלק מהזהות.
וכאן חשוב לחדד את מה שבטעות נהוג לחשוב :
הטראומה אינה האירוע – הטראומה היא הפגיעה במערכת העצבים ולכן טיפול בטראומה טוב אינו יכול להיות רק טיפול מילולי אלא טיפול משולב עבודת גוף נפש
אחד העקרונות החשובים הם מיידיות- חשוב לעבוד ברמת הכאן ועכשיו. לכן, גם כאשר המטופל נזכר בארוע מהעבר, צריך להעביר אותו לתחושות של הכאן ועכשיו.
טיפול בטראומה ממוקד טכניקות גופניות יאפשרו למטופל :
- לזהות ולהבחין בתהליך של עוררות
- לזהות בגוף את הסימפטומים הראשונים שמעידים על מצוקה ואז יוכלו לתת מענה לעוררות לפני שהמצוקה עלתה לעוצמה גבוהה מדי
- להרגיש תחושת נירמול כשהם מבינים איך המנגנון הגופני עובד
- להרשות לעצמם לטפל בעצמם כשהם מבינים שזה לא באשמתם
- להפחית תחושת "השתגעות" אשמה ובושה
- להחזיר לגוף שבגד בהדרגה תחושה של עוגן ומקור גאווה.