דיאלקטיקה

מהי דיאלקטיקה ? שיטת טיפול או תפיסת חיים?

המילה דיאלקטיקה לקוחה מיוונית  – (techne) he dialektike פירושה האומנות של ניהול-שיחה

סוקרטס הגדיר דיאלקטיקה כאומנות ניהול שיחה-נבונה בעזרת שאלות ותשובות מתוך ניסיון להגיע להבנה ומודעות ברורה ובהירה של נושא-השיחה. כלומר הניסיון להביא את בן-השיח לפתח מודעות לדברים שטמונים בו ושאינו מודע להם. תקשורת דיאלקטית היא תקשורת שבה שני אנשים מחפשים במשותף אחר האמת.

הגדרה נוספת שמנסה להסביר את מושג הדיאלקטיקה היא של הגל  (Hegel): התפתחות צומחת מתוך חיכוך בין ניגודים – רעיון שגם הודגם על ידי שפינוזה (“כל קביעה היא שלילה”).

דיאלקטיקה היא סוג של ראיית-עולם. כאן הכוונה לעמדה פילוסופית המאפשרת להבין את המציאות של העולם בכל רגע נתון כביטוי ליחסי גומלין כלומר ניגודים , הבדלים בתפיסות נמצאים בתנועה ושינוי מתמידים

דיאלקטיקה בתוך הטיפול

דיאלקטיקה בתוך טיפול היא טכניקה של דו-שיח תרפויטי ושל יחסים. הרעיון: מאמץ להגיע ל”אמת” מתוך בחינת רעיונות-מנוגדים בדרך  שמאפשרת ליישב את הסתירות ביניהם. דרך התחככות הניגודים מגיעים למשמעויות חדשות: אין אמת אחת!  רעיונות מנוגדים אינם אויבים אלא מאהבים. ה”אמת” היא יחסי-הגומלין שבין ניגודים

שיחה בין אנשים בעזרת דיאלקטיקה

 לא להינעל בקטבים, לחשוף עצמנו למשחק-הגומלין שביניהם, להתקדם לאיזון

אנשים שיש להם ראיית-עולם מקוטבת נוקשה  ולא מצליחים לנוע לקראת גמישות מחשבתית . הם מיטלטלים בין נקודות-השקפה מנוגדות ונוקשות ולא מסוגלים להחזיק את שתי הניגודים בו בזמן. אנשים ללא חשיבה דיאלקטית סובלים לרוב מנוקשות ומתקשים לווסת את עצמם הם חווים  את המציאות במונחים של “או-או” ולא של “גם וגם”. במקום לנוע בין הקטבים (להיות דיאלקטים) נתקעים בהם (פיצול). במקום התפתחות וצמיחה יש “תקיעות” וקיפאון נוקשים. הטיפול הדיאלקטי הוא בעצם תורת-הטיפול המשלבת בין תפיסות מזרחיות למערביות .זוהי גישת זן בודהיסטית.

שלושה עקרונות אשר מרכיבים את הגישה הדיאלקטית:

  1. אין אמת אחת גדולה.
  2. ניגודים הולכים ביחד בלי לפגוע אחת בשני.
  3. העולם בשינוי ותהליך תמידיים.

בעולם שלנו המציאות בה אנו חיים מורכבת מתכונות הקוטביות אחת לשניה ומשלימות אותה. לא ניתן לתאר אור בלי חושך לא ניתן לתאר קור בלי להסביר מה זה חום . לכן תיאור שלם והוליסטי של המציאות צריך להיות מורכב מקטבים וניגודיות שרק יחד מתקרבים לתאור אמין ומציאותי של עולמנו החיצוני והפנימי. על עקרון זה מתבססת פילוסופית הדיאלקטיקה בטיפול.

המתח בין קבלה ושינוי. אנשים הנמצאים במצוקה וסבל רב משוועים לשינוי אך בו זמנית שינוי קשה מאוד להשגה והוא דורש יציאה מאזור הנוחות ויתור על הרגלים של שנים והחזקה של תקוה כשהיא רחוקה מאוד . עמדה שבו זמנית חותרת לשינוי וכן יכולת לקבל את המציאות כמו שהיא ברגע זה  תסיע למטופל ולמטפל לשאת את המצוקה והסבל הנגרם במצב הקיים ברגע זה ולהצליח לפתח אורך רוח סובלנות לתהליך עד אשר ישתנה מציאות החיים של המטופל. נשיאת המתח בין הקבלה והשינוי תסיע למטפל להיות לא שיפוטי תומך ומקבל.

מציאות חיינו  בתנועה ובשינוי מתמיד

התבוננות בעולמינו, בחלל ובאדמה עליה אנחנו דורכים מראה שהעולם בתנועה תמידית. אנרגיה משנה צורה, עונות השנה משתנות . השמש זורחת ושוקעת חיים מתחילים ומסתיימים, היקום מתפשט, כדור הארץ בתנועה סיבובית סביב עצמו, סביב השמש וכולי. דבר אינו קופא על מקומו. לעיתים החוויה האנושית, במצב מצוקה מתקשה לראות את השינוי ולהחזיק אנשים המצויים בסבל, אנשים אשר מביטים בעצמם חווים תחושה של גזרת גורל בלתי ניתנת לשינוי.

עולמינו מקיים יחסי גומלין וחיבור בין כלל מרכיביו- תופעות טבע רבות מתגלות לנו לאורך השנים כקשורות וככאלו המקיפות תופעות רבות ומרוחקות מאד זו מזו. למשל הירח משפיע על כוח המשיכה המשפיע על גאות ושפל. מחזוריות בטבע מושפעת מעבודה משולבת של מרכיבים רבים שלוקחים חלק בזה. שרשרת החיים קשורה אחד בשני. כך בטיפול המטופל מושפע מהאנשים סביבו והאנשים סביבו מושפעים ממנו ויחסי הגומלין הם משהו שלא ניתן להתעלם ממנו.

דיאלקטיקה בטיפול DBT 

ב- DBT התפיסה הדיאלקטית מתורגמת על ידי שימוש תכוף באסטרטגיות של קבלה ותיקוף מתמיד לצד דרישה לשינוי הרגלים ורכישת מיומנות חדשות.  התמקדות רבה מדי בשינוי גורמת ללא קבלה ותיקוף גורמת למטופלים להרגיש לא מובנים ושהסבל שלהם אינו תקף. עבודה עם אנשים עם רגישות רגשית קיצונית דורשת תשומת לב זהירה לאיזון בין קבלה לשינוי. החשיבה הדיאלקטית מסייעת הן למטפל והן למטופל להישמר מעמדות קיצוניות.

 החשיבה הדיאלקטית מאווררת מרחב של תקוה בזמנים של תקיעות וחוסר התקדמות ולזכור שהכל בתנועה, הכל בר חלוף. מתוך הבנת החשיבות והנחיצות שבכלילת עוד ועוד מידע אודות העובדות המעורבות בסיטואציות מורכבות, נוכל ברגעים של תקיעות או בלבול לשאול “מה נותר מחוץ לדיון”, כלומר נניח שלא תמיד אנחנו יודעים מבינים ברגע נתון את הכל , וההנחה הזו תסייע לנו להשאר פתוחים ומקבלים דעות נוספות, ולמידע שטרם קיבלנו.

זכרו “אין אמת אחת”  – כתזכורת למטופלים ולמטפלים שהאמת מורכבת, שפעמים רבות אין לנו את כל המידע הדרוש, וכי איסוף מידע רלוונטי חדש לצורך התמודדות יעילה, דורש עמדה פתוחה תוך מאמץ אקטיבי להשתחרר ולהימנע מדעה קדומה ומנוקשות חשיבתית תפיסה שתוביל לעבודה צוותית מפרה ומייצרת תוצאות טובות יותר של המטפל המומחה לשיטה והמטופל המומחה לעצמו.