אדם המתמודד עם בעיה נפשית או חווה משבר ורגרסיה בחייו, הוא אדם שרמת הרגישות בחייו עלתה מאוד והוא חשוף לגירויים רגשיים פנימיים וחיצונים רבים. גירויים אלה מיצרים אצלו תגובות נורמליות אך בעוצמה גבוהה הרבה.
החוויה הפנימית של אדם כזה לעיתים משולה לחוויה של קיום בעולם ללא עור מגן כאשר הוא חשוף לרגשות של כעס עצב וחרדה ההופכים להיות מוקצנים יותר.
מחשבות על תסריטים והתרחשויות שליליות הופכים להיות נחלת קבע בעולמו.
במצב כזה לא מן הנמנע לראות שאנשים הופכים להיות אמביוולנטיים לקבלת עזרה. מצד אחד יש רצון שהסביבה תסייע ותתמוך ומצד שני מתעורר קושי לקבל סיוע ועזרה כשהיא לא מותאמת לצרכים.
גם הסביבה – הורים חברים ידידים, מרגישים לעיתים כי הם נאלצים "ללכת על ביצים" וכי הדיאלוג עם האדם הסובל וזה יכול להיות חבר בן, אח או הורה הופך להיות קשה מאוד. אנשים רבים מדווחים על חוויה של הדיפת ניסיונות התקשורת עד דחיה.
הקושי בוויסות הרגשות המתעוררים, יוצר לעיתים קשיים בריכוז, עוותי חשיבה ודווקא אז יש חשיבות עצומה לכך שהאדם הסובל יוקף אנשים תומכים ויצליח לתקשר איתם בצורה אפקטיבית.
הנה מספר כלים המסייעים ליצור תקשורת יעילה יותר במצב זה
- דברו במסרים פשוטים ובהירים ככל האפשר – הימנעו מנאומים מתמשכים. הסתפקו בהקשבה גם ללא מענה. לעיתים מסרים שתעבירו יחלחלו לאורך זמן וזקוקים לזמן עיכול. הימנעו ממשפטים כגון "יש לי מספר דברים להגיד לך" , "איך יכול להיות שזה כל מה שיש לך להגיד".
- הרבו בחיזוקים חיובים גם על תוצאות חלקיות – כאשר אדם בדיכאון מתחיל לחפש עבודה באינטרנט יוצר קשר טלפוני קובע ראיון ולא מגיע לראיון הרי שהוא הצליח להגיע לשלב ראיון. לימדו להעריך את ההישגים הקטנים ולחזק עליהם גם אם המטרה עדיין לא הושגה.
- השקיעו זמן בפעילות משותפת גם אם היא נעדרת דיאלוג – אנשים הנמצאים במצב רגשי ירוד נוטים להתכנס בתוך עצמם ולא לשתף או להאריך במילים. השהות במחיצת אדם הסובל מדיכאון או ממצב רוח רע מקשה מאוד על הסובבים אותו והשהות במחיצתו מייצרת לעיתים לחץ להכניס מילים לשתיקה ולמלא את החלל או לחלופין להמנע מזמן משותף. אל תוותרו לעצמכם ולאדם הקרוב אליכם על ארוחה משותפת, נסיעה משותפת או כל פעילות אחרת גם היא מתבצעת בשתיקה ובתקשורת דלה. תחושת הביחד חשובה ויש לה ערך רב גם אם אין לה מילים. השהות המשותפת מספקת לאורך זמן הזדמנות לדיאלוג וחיבור רגשי המשמש משענת תמיכתית חשובה.
- צרו זמן סטרילי להדברות – כאשר רוצים להעלות נושא חשוב לדיון דאגו שיהיו התנאים המתאימים . שקט , העדר אנשים אחרים או ילדים שדורשים תשומת לב , פניות מירבית שלכם וטיימינג מתאים. המנעו מגירויים חיצונים היכולים להקשות על השיח.
- אל תהיו בעמדה של "אני יודע" – אדם הסובל ממשבר נפשי חווה פגימות בדימוי העצמי שלו ותחושה של פגיעות בכל מה שקשור לערך העצמי. לרוב תתפתח גם רגישות רבה להיותו "תלוי באנשים " והוא יתקשה לקבל עזרה משום שהעזרה מזוהה עם חולשה . נסו לנהל דיאלוג שמעורר שאלות לחשיבה ,מציע אלטרנטיבות , אך לא נמצא בעמדה של " אני אגיד לך מה טוב בשבילך" . הדגישו בפני האדם כי התשובות נמצאות אצלו וכי יש יותר מתשובה נכונה אחת . עזרו לו בתהליכים של קבלת החלטות אך אל תחליטו בשבילו.
- בטאו רגשות באופן ישיר – אנשים החווים מצוקה שקועים לרוב בכאב שלהם ומתקשים להיות רגישים לאחר . גלו אמפטיה למצב זה. אל תנסו ללמד את האדם הסובל מה הוא מרגיש .השתמשו בעקביות במילים- "אני מרגיש" ודברו רק על עצמכם . דיאלוג מסוג זה ימנע בלבול ומתח מיותרים. יהווה מודלינג לתקשורת כנה יותר וללקיחת אחריות על הרגשות שלי. לדוגמא :"אני שמח שהצלחת לצאת היום מהבית"- או " אני מרגיש לא מובן".
- חזרו על המסרים – ודאו שאתם מבינים את מה שהאדם מולכם אומר לכם. במקרים רבים תופתעו לשמוע גם אם חזרתם לדעתכם מילה במילה כי האדם מולכם מתקן אתכם מדגיש או משמיט פרט שלדעתו יותר חשובים עד לשביעות רצון. " האם מה שאמרת הוא ש…. " האם אתה מתכוון להגיד ש…" זוהי טכניקה חזקה מאוד שגורמת לאדם להרגיש כי הוא זכה להקשבה מלאה וכי הוא מובן.
- להעביר מסר של זמניות – אנשים רבים מתארים קושי להעביר מסרים של עידוד ותמיכה לאדם שחווה משבר ורואה את העולם בשחור ולבן. הפאסימיות המצוקה והכאב לעיתים מדבקים. במצב כזה חשוב להחזיק מול האדם את הידיעה כי לסבל יש "לוח זמנים" . העוצמה שלו משתנה , הצורה שלו משתנה והיכולת שלנו לעמוד מולו משתנה. מה שקורה היום לא בהכרח יהיה נחלתו בעוד שבוע או בעוד שנה. בדיוק כמו שמה שקורה היום לא קרה לפני שנה. תחושות של אין מוצא ואין פתרונות שכרגע משתקות גם את האדם התומך וגם את האדם במשבר הם תחושות שקיימות כרגע בזמן זה והידיעה שלרוב הם זמניות גם אם לא יעלמו לחלוטין אך ישתנו בעצמתם מאפשרת לאדם התומך ולאדם במשבר ל"רוץ למרחקים ארוכים" ולפתח מידה מסוימת של חסינות ואופטימיות.
- הקשבה פעילה – נסו להמנע ממוקשים נפוצים כמו "קוצר רוח" – לדוגמא להשלים את המשפטים של האחר. מתן עצות – ללא שהתבקשת. הסחת דעת- בריחה לאסוציאציות או לשמוש בדוגמאות של "איך אני הייתי נוהג. וכחנות " למצוא את הדרך הצודקת או הנכונה. כל אל מקשים על הדיאלוג ומהווים חסמים במוטיבציה להעזר.
- בקשו עצה, שתפו מעולמכם ושאפו להדדיות – אדם הנמצא במשבר נפשי מגלה לעיתים כי עולמו מצטמצם סביב הבעיה האישית שלו . לאורך זמן יחווה את עצמו "כאדם חולה" ולא כאדם בריא הסובל מבעיה נפשית. לא מדובר כאן בסמנטיקה של מילים אלא בדרך המהותית שבה אדם יוצר קשרים עם העולם ובדרך ההתמודדות שלו עם בעייתו. התקשורת איתו תצטמצם על פי רוב לנושאים הקשורים לבעיה ולתפקודו. אנשים המסייעים לו יוכלו להפר איזון זה בהצלחה אם התקשורת איתו תהיה הדדית ולא תקשורת של עוזר ונעזר. שתפו אותו בעולמכם חלקו איתו את החוויות שלכם בקשו את דעתו ותנו לו להיות במקום שבו גם לו יש משהו להציע לאחרים . זוהי הזדמנות מעצימה לחוויה של עוזר ולא נעזר. תקשורת מהסוג הזה תכניס תכנים נוספים לחייו ותעזור לו להיזכר גם בחלקים הבריאים המתפקדים הקיימים אצלו עדיין למרות הבעיה.
כלים אלו מציגים למעשה חלק משיטת טיפול DBT הכוללת כלים וטכניקות נוספות המסייעות להגיע לתוצאות טובות עבור המטופל בעוד גישות אחרות של טיפול אינן מובילות
